Ariel
1986. פיאצה די ספניה (כיכר המדרגות הספרדיות) ברומא.
כיכר עם מסורת, עבר מפואר, סיפורי גבורה של אפיפיורים ומעללי שליטה של מלכים. כנסיית טריניטה דאי מונטי ("השילוש הקדוש") שנבנתה בהוראת מלכי צרפת, (וגם כיום היא נכס בבעלות ממשלת צרפת) צופה על הכיכר מלמעלה. שגרירות ספרד ממוקמת באחת מפינות הכיכר בתוך מבנה מרשים. בית תה אנגלי, שהוקם להתמודדות עם ה"רק קפה" באיטליה, עומד לו באחת מצדי המדרגות. מאות צעירים וצעירות, תיירים ומקומיים גודשים את הכיכר לצילומים ולרגעי רומנטיקה. אז מה חסר?
כנראה מקדונלד'ס. ברומא. הראשון באיטליה. במאי 1986, נפתח הסניף הראשון.
הדבר אינו עובר בשקט אצל הרומאים. מיד מתכנסים טובי השפים של הסביבה ומכל איטליה מקימים כל צעקה, תרתי משמע. (גם מחאה וגם מכים על סירי פסטה ויוצרים רעש מחריש אוזניים) ועורכים הפגנה ובה מחלקים, חינם אין כסף, פסטה מסוג פנה (פסטה בצורת צינור מחודד) לכל העוברים והשבים. "זיכרו מהוא האוכל האמיתי שלנו ולא את ההמבורגר התעשייתי…"
בחלוף כמה חודשים, מקים קרלו פטריני, שף מאזור הלאנגה שליד טורינו בחבל פיימונטה את תנועת הסלואו פוד (מזון איטי, שסמלה הוא החילזון האדום). הוא יספר כי פתיחת הסניף גרמה אצלו לאזעקה. המסורת הקולינרית עומדת ונפגעת. תנועת הסלואו פוד שמה לה למטרה לשמר כמה תחומים בנושא הגסטרונומיה: אוכל מקומי, עונתי, טרי, מבושל בקצב ובזמן הנכון, מתכונים שעוברים מדור לדור, סעודה שהיא חוויה נינוחה, משפחתית ואו/עם חברים. אופן אכילה זה מחזק גם את החקלאות המקומית, את הייצור בעבודת יד, את הטיפול ההוגן של בעלי החיים ומעל הכל – שומר על בריאות האדם. חייה בקצב נכון. לא למהר, בלי לחץ.
תפועת הסלאופוד התפתחה באיטליה וממנה לעולם כולו. היא החלה באוכל אך מהר מאוד עברה גם לתחומי חיים אחרים: שמירה על מרכזי הערים מפני המכוניות, זיהום ורעש. קצב החיים בלימודים, חינוך, בריאות, עבודה, סקס, פנאי וילדים. לכל דבר יש קצב וזמן משלו. אי אפשר לקצר תהליכים ולחשוב שאנו חיים נכון.
ולכן, רוצים באיטליה לאכול טוב? אל תמהרו. במקום בו מוגש לכם האוכל מהר, הייתי מרים גבה. תנו לארוחה להיות לכם חוויה קולינארית, אירוע חברתי. באיטליה הרבה מקומות ומרכזי ערים ועיירות שבהם מובילה תנועת הסלאופוד את תרבות האכילה. בתיאבון buon appetito
