לדורות הבאים

שנה חלפה, פתאום עברה.
חווינו שמש, גם סערה.
וכעת
הגבעות שוב מתמלאות פרחים,
ולי כואב
כואב הגוף מגעגועים.
יום שחולף,
לעיתים מלא לאות.
אך שנה שחולפת
היא ארוכה כמו הגלות.
ולי חסר אותו חיוך.
אותו קפה בהנאה.
אותו מבט חם ושומר
"אני אביך, כאן איתך.."

בשנת 2006, שלח אלינו אבא סוג של יומן זכרונות על בית ילדות משפחתו.
הוא כתב זאת באיטלקית.
היום קיבלנו עותק בעברית!!
פרי עבודה מאומצת ומסורה של אחותי
(שמה שמור במערכת, היא לא סובלת פייסבוק).
התרגשנו לקרוא, להזכר ולצחוק.
כל אחד קיבל עותק ולכל ילד, בכל גיל, שמור גם כן עותק.
לדורות הבאים.

רגע לפני פסח קראתי שוב על יציאת מצרים של אבות אבותי.
לא הקדמונים.
אלה ממש דור או שניים לפני…