מחשבות על ישראל (יולי 2015)
אירופה 1943: באמצע הליל אמרה אם לביתה הבת שבקושי אכלה, ״אם הסיוט מאחורינו יהיה לפלשתינה אנחנו ניסע. שם, הרצל אמר,
אירופה 1943: באמצע הליל אמרה אם לביתה הבת שבקושי אכלה, ״אם הסיוט מאחורינו יהיה לפלשתינה אנחנו ניסע. שם, הרצל אמר,
ברומא העתיקה היתה אלה. חשובה מאוד. מזהירה מפני סכנות האורבות לרומא מחוץ לגבולותיה. זו היתה יונו. יונה מונטה – יונו המזהירה.
"את הפסקת האוכל נעשה בגטו.." הודעתי לקבוצת הילדים שהלכה אחרי באחד מטיולי האחרונים. לא חלפה לה דקה ואחת הילדות מתקרבת
באיטליה לא יודעים להכין פיצה!! רגע… נוסעים לאיטליה לאכול פיצה. איך לא. בגדול ניתן לחלק את הפיצה באיטליה לשני סוגים.
בשפה האיטלקית מתאהבים מהר! מתנגנת, שרה, זורמת. אבל פתאום כאשר מגיע שלב הדיבור נשארים עם הגייה של השפה האנגלית. אז
"לכל רביולי יש שם שנתן לו המקום…" מכירים. אני יודע. כולם מכירים את את המאכל האיטלקי רביולי. בצק ממולא בתרד
"היה זה בוורונה.." (ויליאם שייקספיר, שורה ראשונה מתוך המחזה "רומיאו ויוליה") אחד ממשפטי הסיום של המחזה "רומאו ויוליה", המסתיים באופן
אנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אמא זה אלוהים. אני זה משה. אני כיוונתי אתכם לכאן לכאן…ליעד. אבל אמא
שיחה שהיתה עדיין בבית, הכל בראש עוד צלול חייב להודות שמשהו כבר שם, צבט והשמיע צלצול. היתה לי תחושה של
כל מי שמסתובב בעמק פוסטריה בצפון איטליה, קרוב לגבול עם אוסטריה, יכול להודות שיש מקומות שבהם הכל טוב. הנוף, האוויר,