על החיים
קורונה כמשל
קורונה כמשל עניין הקורונה זה נושא מצוין ללמוד על התמודדות עם נגיף מסוכן. נשאים, הדבקה, מפיץ והסגר בידוד, מסכה, חיסון
סליחה ב'צור יצחק'
בהתחלה היה אדם אחד. לא היה לו במי לפגוע, לא היה לו את מי להאשים, (קצת מתסכל…הכל עליו). מכאן כנראה
מחשבות על ישראל (יולי 2015)
אירופה 1943: באמצע הליל אמרה אם לביתה הבת שבקושי אכלה, ״אם הסיוט מאחורינו יהיה לפלשתינה אנחנו ניסע. שם, הרצל אמר,
עשרת הדברות לאבא לתאומים
אנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אמא זה אלוהים. אני זה משה. אני כיוונתי אתכם לכאן לכאן…ליעד. אבל אמא
שמע איזה יופי
נכון, עם ניקון אולי זה היה יותר חד. עם פוג'י הקונטראסט היה יותר מחודד. ואולי עדיף היה הסוני עם הזום
על חיים ואהילים
כבר מזמן רציתי לשנות חלק מהאהילים בבית. למשהו שייתן משמעות מעבר לרק אור. ופתאום היום ב Eataly Roma (מעין מרכז
ירושלים של זהב
ירושלים של זהב. רוצה להעלות אותך על ראש שמחתי. אבל… על חומותיך עיר דוד הפקדתי שומרים נשארו שם רק כיפות
פרשת לחישה
לפעמים שבת בבוקר היא "פרשת לחישה" אתה מתעורר מוקדם מכל המשפחה. לוחש את השמיכה מעליך, לוחש יחף על אצבעותיך, מתעלם