Ariel
"היה זה בוורונה.." (ויליאם שייקספיר, שורה ראשונה מתוך המחזה "רומיאו ויוליה")
אחד ממשפטי הסיום של המחזה "רומאו ויוליה", המסתיים באופן טראגי לזוג האוהבים, נאמר מפי אביו של רומאו, סניור מונטקי, לאביה של יוליה, סניור קפולטי :
"…אנדרטה של פז טהור אקים לה
וכל עוד ייזכר השם ורונה
שום דמות לא תהולל עוד כדיוקנה
של יוליה אשת –תם נאמנה"
(בתרגומו של רפאל אליעז)
ואכן, כבר מאות שנים הפכה להיות העיר ורונה שם נרדף לאוהבים. נוהרים אליה מאות אלפי איש ואישה בשנה כדי לצפות במרפסת המסתורית והרומנטית של יוליה, לשרבט משפטי אהבה על קירות החצר ולקשור אהבה, במנעול, עם בן או בת הזוג. "היה זה בוורונה.."
הגעה: הרבה אנשים נוחתים, כצעד ראשון באיטליה, בשדה התעופה 'ואלריו קאטולו' של וורונה. משם הדרך קצרה וקלה למרכז העיר. כרבע שעה נסיעה. החניון הנוח ביותר והקרוב למרכז העיר הוא Parcheggio Multipiano Cittadella. משם ההליכה של 5 דקות ברגל ואתם במרכז העיר האלגנטית.
האתר הראשון היא פיאצה ברה. הכיכר מקבלת את פני כלל התיירים עם ארנה מרשימה, כמות נכבדה של בתי קפה ומסעדות ותחילתו של מדרחוב שוקק חיים. בכיכר, בנקודה קרובה לגינה הציבורית ישנם שירותים ציבוריים (חצי יורו..) נקיים ונוחים.
(מפת ורונה בעת העתיקה)
אתרים מרכזיים לביקור: ארנה – זירת קרבות גלדיאטורים מהמאה ה- 1 לספירה וכיום במה למופעי אופרה, שירה ורוק, הכניסה בתשלום. לחובבי העתיקות, הדימיון והאוסטיקה המקום מומלץ.
מדרחוב מאציני- מעבר לשלל החנויות שבו שווה להביט על הרצפה, כולה עשויה מאבן ושיש מקומיים בצבעי לבן ואדום, גאוות העיר.לקראת סופו ניתן לראות על הריצפה פס נחושת ועליו רשומה המיה ghetto. לארכיטקט המדרחוב במאה ה-19 היה חשוב לציין עד היכן הגיע הגטו ולסמל בכך, לדורות הבאים, את החיים המשותפים של הנוצרים והיהודים.
פיצה דלה ארבה- כיכר בצורת מעוין, אשר היתה בעבר שוק עשבי תבלין מקומי והיום בעיקר "שוק" עגלות לתיירים אך עדיין עם מבנים מרשימים מתקופות שונות, כולל פרסקאות ששרדו מאות שנים.
עצם הלוויתן- שתלויה בגשר בין פיאצה דלה ארבה לפיאצה דאי סיניורי. נגד העין הרע כך מספרת האגדה. (אחריה מצד ימין ניתן להיכנס לפאלאצו דלה רג'ונה לשירותים ציבוריים ..חצי יורו…)
קבר קאנגראנדה- מונומנט מרשים שבקודקודו פסל של מנהיג העיר במאה ה 14, הזדמנות "לחפור" לילדים על שיטת השלטון והחיים לפני מאות שנים: משפחה אחת שולטת על עיר (וקצת יותר) והופכת את כל האזור ל'עיר מדינה'.
מרפסת יוליה – אחד המקומות המורסמים בעולם! ראשית היזהרו מכייסים. לשים לב טוב לתיקים, ארנקים, כיסים ותחתונים. לא שמים לב לכך אבל כאשר התיירים מתרגשים ה"חברה" עובדים.
שרידי רומא העתיקה – פתח מהמדרכה המאפשר להציץ על שרידי דרך רומאית וגובה העיר לפני כ- 200ש נה
מבצר ה"ישן"- מבצרם של משפחת סקאליג'רי על הנהר. כיום מוזיאון עירוני.
בית הכנסת – בחגים ומועדים ותיאום מראש ניתן לראות את פנים פנים הכנסת. כדי להתרשם רק מחזיתו והבין עד כמה החיים בין שתי הדתות היו אחת בתוך השנייה, ניתן לצאת "בקטנה" המדרחוב ולהגיע אליו.
שלוש אפשרויות להפסקת צהריים בעיר:
1- מסעדת שרות עצמי brek, נמצאת בכיכר עצמה, אשר בה קל לבחור את האוכל, כי הוא מוצג לכולם וחוסך הימור לא ידוע . ניתן להרכיב גם סלטים באופן עצמאי ולא קיים התשלום האיטלקי הידוע "קופרטו" (תשלום על כיסוי שולחן).
2- מסעדה מקומית מוצלחת, קרובה למרכז, הנותנת מענה לאוהבי פיצה, מנות ראשונות מצוינות ואווירה מקומית ופחות תיירותית. המסעדה נקראת corte farina, ובאותו שם נקרא גם הרחוב.
3- עוד יותר מקומי. באזור סמוך לנהר, ברחוב via sottoriva, מבחר גדול של מסעדות מקומיות, לדוגמא dall'orso hosteria, המאפשרות להנות מאווירת העיר, רחוק מההמון, ולאכול היכן שהמקומיים גם אוכלים.
