Arielכמה פעמים נפלו עלי עם השאלה הזו, כאלה שביקרו באיטליה חוו את האוכל ולא הבינו את פשר היותם של האיטלקים העם הרזה ביותר באירופה!, כן..כן, הרזה ביותר. כך על פי סקרים, מחקרים, נראות, לבוש, קנאה וכל מה שתבקשו.
אז איך? איך פסטה ופיצה משתלבת עם גוף רזה ואפילו בריא? אז לקראת הקיץ ולכבוד רבים כאלה שנוסעים לבלות בארץ המגף והמזלג, אני מציע לכם לנצל את הרגע, לנסות בעצמכם וגם ללמד את הילדים את תרבות האכילה האיטלקית. לחלק מכם זה גם יענה על שאלות שצצות במהלל הטיול:
"נו עד שאוכל מגיע…", "למה כל כך מעט פסטה. קמצנים כאן?", "אין בכלל רוטב", מה פיצה אחת כזו, רק בשביל אדם אחד??"
- הארוחה האיטלקית היא חוויה חברתית, לא רק גסטרונומית (עוד מהתקופה הרומאית). שבו בנוח, קחו את הזמן, אל תצפו לסיים הכל בחצי שעה או קצת יותר. הציעה לי פעם מדריכה מקסימה: אם פעם היו אומרים "אין משיחין בשעת הסעודה", היום צריך לומר: "אין מסכים בשעת הסעודה, יש משיחין בשעת הסעודה". נצלו את הזמן בין מנה למנה כדי לתת לבטן קצת לנוח.
- האוכל האיטלקי מוכן על המקום, הוא לא מוכן מראש ורק מחומם. הוא מורכב מכמה שיותר רכיבים טבעיים שדורשים בישול, טיגון, אפייה וכל זה באותו רגע. ע"י רכיבים וצורת בישול כזו, נמנעים מהרבה חומרים משמרים ונהנים מאוכל בריא.
- כמות!! החל מאנטיפסטי, מנה ראשונה ומנה עיקרית. מנות קטנות ולא מפוצצות. איטלקי מקפיד על גג 100 גרם פסטה, לא יותר! לעיתים אף פחות. נסו להרגיל בזה את הילדים וכך הם לא יתמלאו בבצק. ואתם, הורים – לא חייבים לחסל את מה שילדים משאירים (אגב, אם באמת המנה 80 גרם, הילדים יסיימו את כולה). כך גם המנה הבשרית או פילה דג, מנה ראויה עם סלט קטן כתוספת.
- יותר בישול בשמן זית מאשר בחמאה. למרות שחמאה טעימה (מודה, חוטא לא פעם) הבישול האיטלקי מבוסס יותר על שמן זית, בטח במרכז ודרום איטליה. גם אנשי הצפון שרגילים יותר לחמאה, מחזיקים תמיד בקבוק שמן זית איכותי במטבח.
- נסו את האנטיפסטי של ירקות מבושלים/ מוחמצים. הם טעימים, מגוונים את הארוחה מאשר רק בצק, וקלים יותר לעיכול.
- יין – האיטלקים שותים יין בארוחה. אפילו רק כוס אחת ליום. יותר בריא ולא משמין כמו בירה. וכמובן עדיף על קולה או כל משקה מוגז אחר (למעט סודה). מים, מים, מים. האיטלקים נהנים בעזרת כוס יין ולא יוצאים לשתות כדי להשתכר ואז כאילו, ליהנות.
- תקפידו לאכול בזמני הארוחות ופחות לנשנש בניהם (חטיפים זה רע!). תקפידו לעצור בבוקר בסופר או אצל מוכרי הפירות ואם הילדים רעבים במהלך היום – פירות, פירות! דובדבנים, פירות יער, אפרסקים, תפוחים ועוד הרבה תמצאו בשפע באיטליה: יפים, מתוקים, טריים, צבעוניים ובריאים.
- את הבוקר תתחילו עם כוס שתיה (קפה, שוקו, כוס מיץ תפוזים סחוט) וקרואסון/ עוגה. זה מעין הפסקת הצום של כמה שעות השינה ומתן תמריץ להתעוררות. אבל, בכל זאת ישראלים, אז אחרי כן , בארוחת הבוקר, נסו את גבינת הריקוטה הטרייה! (עם התדמית של גבינה ללא טעם), קצת ביצה, קצת סלט ותמעיטו בלחם. חתיכה קטנה או שתיים לא יותר.
- רעבים במהלך הבוקר, ולא רוצים פירות? נסו את הטרמציני: סנדביץ משולש, ללא הקשה מסביב. עם כל מיני מילויים: עגבניה ומיונז, טונה, ירקות, (לעיתים פרושוטו, שימו לב לשומרי הכשרות).
- פיצה שלמה, דקה ואוורירית (הנה עוד סיבה לרזון האיטלקי. לא פיצה עבה, שמנה ומלאת גבינה) מספיקה לבוגר. ילדים יכולים לחלוק פיצה שלמה לשניים. נסו את הפיצה עם הירקות עליהן ותזמינו גם סלט ירקות / חסות לצידן.
- שבו ב"טראטוריה": שם כללי למסעדות בבעלות משפחתית ואותנטיות לאזור. לא תמצאו את כל המנות האיטלקיות הקלאסיות, אבל כן תמצאו אוכל מקומי, איכותי שישאיר לכם טעם של האזור שביקרתם בו. הימנעו ממסעדות תיירים בכיכרות הראשיים. בטראטוריות תמצאו אוכל לפי התרבות הקולינארית שהזכרתי למעלה.
Boun appetito