עשרת הדברות לאבא לתאומים

ori noga

אנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ, אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם. אמא זה אלוהים. אני זה משה. אני כיוונתי אתכם לכאן לכאן…ליעד. אבל אמא היתה איתכם 40 שנה במדבר, עם כל הקריזות שלכם שם. אמא תמיד ברורה ונחרצת, אני זה שמגמגם יותר מפעם אחת. אמא תמיד איתכם, אני זה שנעלם לפעמים לאיזה 40 יום ו 40 לילה.

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. לֹא-תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל, וְכָל-תְּמוּנָה. כי אח"כ, כשתרצו לישון, תדרשו רק אותם, ולא תסכימו להירדם בלעדיהם ותמציאו להם שמות מוזרים. אם אני אומר לכם לילה טוב, קבלו את זה בכיף. לילה טוב. לישון. לא להתחכם!

לֹא תִשָּׂא אֶת-שֵׁם-ה' אֱלֹהֶיךָ, לַשָּׁוְא . בחיאת, תקראו לי אם את או אתה באמת צריכים משהו. לא סתם לקרוא לי "אבא, אבא, אבא, אבא….אבא..אבא…" ובסוף…."יש לי שוקו"….אני יודע חמודים, אני נתתי לכם אותו.

זָכוֹר אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת, לְקַדְּשׁוֹ – בעיקר כבדו שעות עבודה ומנוחה ביום זה. אם בגן אתם יודעים ללכת לישון בצהריים, אין סיבה שבשבת פתאום זה ייתעכב, או שתוותרו על זה, או שתתעקשו לברר את כל הקושיות דווקא ביום זה בשעות המנוחה.

כַּבֵּד אֶת-אָבִיךָ, וְאֶת-אִמֶּךָ , (הכוונה אלינו ההורים שנכבד את הורים שלנו, יעני סבא וסבתא) כי יש חגים, שבתות, ימי מחלה של הילדים, סתם סופי שבוע, סתם שעה ביום, סתם 4 דקות לקפה שתזדקק להם מאוד ואז ואז הויכוח על "כשאנחנו היינו קטנים…", ו"אתם לא מבינים, היום זה אחרת" , בא לרעתך.

לֹא תִרְצָח. (הגדרה קצת כללית, אבל תשתדל לבצע אותה כלשונה).

לֹא תִנְאָף- למרות הפיתוי, למה? כי די ברור , לפי מה שאני רואה מסביב, שגם מי שתנאף איתה, היום בשנת 2016, לספירתם, יש לה גם תאומים, אם לא שני זוגות תאומים. ממש באופנה. אז כל זה לא שווה בסופו של דבר. תסתפק במועט.

לֹא תִגְנֹב. בעיקר לא מבית החולים כשאתם עוזבים. עוד חיתול, עוד מטרנה , עוד כמה מגבונים. נכון, זה נראה כאילו דפקת את המערכת, אבל לטווח ארוך זה די מביך לגלות (ושאחרים יראו בין כל הכביסה הלא מקופלת בסלון) חיתול עם שם בית החולים. זה מה שהציל אותך מהשניים האלה??

לֹא-תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר –.תודה על האמת כשחבר שואל אותך "האם תאומים זה קשה לך?": אל תענה "זה מאתגר.." כי לאשתך זה מאתגר יותר. כאילו..חצי ממה שאתה מספר לא באמת קרה לך, אלא לאשתך. היא גילתה שהשיעול הוא מעבר לסביר, היא חשבה מה לעשות, היא התמודדה, היא פתרה. אתה רק אמרת לה: מה שתחליטי- נעשה!

לֹא תַחְמֹד, בֵּית רֵעֶךָ. זה נחמד לחשוב שאתה עוזר וכשצריך משהו מהשכנים אתה ישר קופץ "אני אלך לקחת מהם", אבל תזכור מה אתה משאיר מאחוריך, כמה זמן נשארת אצל "בית רעך" ואיך זה שכשאתה חוזר (אחרי 10 דקות לדעתך) הילדים קופצים עליך כאילו לא היית שבוע…

 

השארת תגובה