מי יותר חזק, הנשר או הזאבה? (על היריבות בטריבונות בין לאציו לרומא)

בשבוע שעבר, אוהדי קבוצת לאציו השאירו "מזכרת" לאוהדי קבוצת רומא, מדבקות בדמות אנה פרנק לבושה בבגדי קבוצת רומא "אנה פרנק אוהדת רומא".

איטליה כבר שבוע עסוקה בנושא.

מערכת היחסים בין שתי קבוצות האוהדים ידועה כבר שנים. ללאציו יש שם של ניאופשיסטים ולאוהדי רומא שם של 'שמאלנים – יהודים'.

הלכתי לחפש את מקור המאבק וה'תווית' שהודבקה לכל קבוצת אולטרס, מכל אחד מהצדדים.

קבוצות האוהדים הפאנטיות תפסו תאוצה ככלל, בסוף שנות ה- 60 תחילת ה-70, כאשר איטליה נמצאה תחת מתקפת ארגוני טרור מקומיים, שהשתמשו בנשק והסתה כלפי השלטון. 'שנות העופרת'. זה השם שניתן לאותם שנים שהתוצאות המכאיבות, היו הרוגים, הרבה פצועים, ואימה תמידית ברחובות המגף.

אותם קבוצות דרשו מהפכים שלטוניים אם מימין ואם משמאל. האומץ, הדרך, האלימות והנשק מצאו  מהר מאוד את הדרך גם למגרשי הכדורגל.

נחזור קצת אחורה…

קבוצת לאציו הוקמה בשנת 1900, ותמיד היה בה ניצוץ  פוליטי ימני. אבל זה לא נראה בשנות ה -20   במגרשי הכדורגל. היתה במגרש זו אהדה ספורטיבית נורמלית ורגילה, בעיקר אל מול קבוצות הצפון: מילאן, אינטר ויובנטוס. לאציו ייצגה את המרכז והדרום. היא גם היתה הקבוצה הראשונה שלה קמה קבוצת אוהדים מאורגנת (1932).

בשנת 1927 החליט הדוצ'ה , מוסוליני, להקים קבוצה אחת ברומא, שתאחד גם את כל הקבוצות הקטנות של העיר, תהווה קבוצה לדוגמא, תהייה גאוות העיר ותישא את צבעי העיר – אדום וצהוב.

הוא הורה לקרוא לקבוצה…רומא.

כאשר התבקשו ראשי קבוצת לאציו להתכונן לשינוי, ובכך לבטל את קבוצתם, הם התרעמו, שללו מכל וכל את הרעיון מתוך חשש שהשורשים של הקבוצה, תארי הקבוצה בעבר וההיסטוריה שלה -ימחקו.

לכן הם השיבו לנציגו של מוסוליני: "אנחנו לא מוכנים לאיחוד. רומא מספיק גדולה, עם מספיק תושבים לשתי קבוצות". וכך הוקמה קבוצת רומא, תוך איחוד קבוצות אחרות וקטנות , ללא לאציו הקבוצה הראשית של עיר הבירה ויותר מכל – מתוך רעיון שהגה הדוצ'ה הפשיסטי, שליט איטליה- מוסוליני. אגב זו היתה מגמה בכל איטליה ובמיוחד בדרום, ליצור קבוצות ייצוג לכל עיר. וכך קמו הקבוצות של נאפולי, בארי ועוד..

מכאן ניתן להבין שמוסוליני לא הקים את לאציו, ולקבוצה לא היו נטיות פאשיסטיות מההתחלה , אלא רק אוריינטציה פוליטית ימנית.

הקשר היחיד של הדוצ'ה אל לאציו היה צ'ק תרומה שהוא נתן באחד הימים ובכך הפך שותף ל'מחזיקי' הקבוצה, אך מוסוליני עצמו לא התעניין בכדורגל וצפה רק במשחקים בעלי חשיבות לאומית, דבר שהתאים לאידאולוגיה שלו – גאווה לאומית. כאן הוא הפגין חכמה. הוא הבין את הכוח שיש לכדורגל, לטריבונות האוהדים ולקרקע הנוחה שיש בהם לתעמולה. לכן הוא התעקש על אירוח משחקי 1934 באיצטדיון  רונדינלה, לימים איצטדיון  'פלמיניה'. יותר מכך, הוא דווקא נראה צופה באחד ממשחקי קבוצת 'רומא' כי הבן שלו, אוהד רומא, ביקש ממנו לבוא למשחק.

לכולם ברור כי לאוהדי לאציו היה מאז ומתמיד קרבה לצד הימין של המפה שהיה תמיד עם דעות לאומיות פינת לאומניות ושנאת זרים ובינהם יהודים, באופן טבעי הרבה יהודים לקחו את הצד של רומא כקבוצה לאהוד בגלל האופי שיצרה לעצמה עם השנים, אדומה, שמאלית בצד הפוליטי ומכאן גם 'יהודית' במידה כזו או אחרת. אך בין אוהדי לאציו  עד היום ניתן לראות גם אוהדים יהודים ולא רק בצד אוהדי רומא. מעבר לסיבות הפוליטיות יש הבדלים בניהם גם בדברים אחרים:

סמלה של לאציו הוא הנשר, שהיה סמל הליגיון הרומאי העתיק, סמלה של רומא זה הזאבה שמניקה את רומוס ורמולוס, סמל רומא העיר כיום.

אוהדי לציו נחשבו ליותר אמידים, בנקאים ובעלי חנויות.

אוהדי רומא היו הפועלים, אנשים פשוטים ומקורם בשכונת טסטאצ'ו, שם נולד המועדון.

את המועדון לאציו הקימו כמה 'מטורפים' למשחק הכדורגל. את רומא הקים כביכול השלטון.

כיום אוהדי רומא אוכלים לצהרים באיצטדיון את הכריך הרומאי המפורסם (ciriola) עם מורטדלה, לעומת אוהדי לאציו שאוכלים במגרש את לחמניית הרוזטה (rosetta) עם חביתה.

        

אז כיצד הפכה של לאציו לקבוצה שנחשבת להכי פשיסטית באיטליה.

משחק מול ברצלונה, במסגרת הליגה האירופאית, בסוף תקופת חייו של הדיקטטור הספרדי פרנקו (1975), היה נקודת ציון בהתחזקות התדמית הפאשיסטית.

פרנקו ניצל את שארית כוחו, על ערש דווי, כדי לנקום בכמה מתנגדי משטר ולהוציאם להורג. אירופה געשה ומפלגות שמאל באיטליה קראו ללאציו להחרים את המשחק נגדה, שהיה אמור להתרחש ממש באותם ימים, כאות מחאה.

עד הרגע האחרון, ראשי הקבוצה ניסו לבטל את המשחק במסדרונות התאחדות האיטלקית והארופאית כדי להימנע מהפסד טכני אך נענו בשלילה.

לבסוף לאציו לא הופיעה למשחק, הפסידה טכנית 3-0 (במשחק בברצלונה הפסידה 0-4 כי הופיעה עם הרכב משני) אך נשארה עם דעת ציבורית שלילית לגבי התמהמהות ההחלטה לא להתייצב.

בהמשך, בשנת 1976, לאציו קבוצה חזקה בסרייה A  , מתכוננת למפגש מול פרוג'ה. פרוג'ה, קבוצה שאוהדיה (והעיר עצמה) ידועים באהדה לשמאל האדום באיטליה ובשורותיה משחק השחקן פאולו סולייר polo soliier אשר נהג מאז ומתמיד, בכניסה למגרש, לברך את הקהל, וחבריו בניהם, ביד מורמת ואגרוף קפוץ.

מספרים כי לקראת המשחק אמר לעיתונאי כי מול לאציו "הוא  יותר מיישמח להמשיך במסורת זו…"

הקהל ציפה במשך דקות ארוכות לכניסת השחקן (מעין 'רוצים לראות דם!" מה שמראה כי לא השתנה כלום מהתקופה הרומאית בקלוסאום..), ואכן עם כניסתו הרים סולייר את ידו ואגרוף קפוץ בקצהו. האצטדיון רעד, קילל, זרק תפוזים ובתגובת נגד מהירה הצדיעו אוהדי לאציו במועל יד- אותה אמירת שלום של התקופה הרומאית, אשר אימצו הפשיסטים כחלק מהרצון לחזור לתקופת 'רומא' הגדולה.

ושוב, לאציו מחזקת את תדמיתה כתנועה בעלת צבע פאשיסטי.

הימים כבר ימי שנות העופרת באיטליה, הרחובות מתפוצצים. בינואר 1978 בטסטאצ'ו (מעוז אוהדי רומא, זוכרים?) נורים למוות קבוצה של צעירים שיוצאת מתוך מבנה ה 'msi' מושבה ברומא של המפלגה החברתית ימנית באיטליה. המתנקשים הם מהצד השמאלי הרדיקאלי של המפה הפוליטית. הזעם, התסכול והתגובה מגיעים ביתר שאת למגרשים ואוהדי לאציו הקיצוניים מחפשים נקמה והפגנת כוח. שיאו של המאבק מגיע בשנת 1979, אוקטובר של אותה שנה, במהלך דרבי בין שתי הקבוצות  נורה חזיז מיציעי אוהדי רומא שהורג את אוהד לאציו ו'יצ'נזו פאפארלי.

מכאן היריבות לאורך השנים רק מתעצמת, עם קריאות נאצה תמידיות, כרזות אנטישמיות הדדיות  ברחבי העיר, וכאמור לאחרונה הלבשת אנה פרנק במדי רומא.

חייבים לומר שישנם ניסיונות להוציא את הפוליטיקה מהמגרש ומהטריבונות, אם ע"י ההתאחדות, אם ע"י בעלי הקבוצות אך כנראה הדבר חזק מההיגיון וכמעט אינו אפשרי.

תגובה אחת

  1. רוני טיטו הגב

    שאפו , אריאל
    כתבה מעניינת מאוד !!!

השארת תגובה